יום 2 אחרי ההשתלה

אמלק: עברו יומיים מההשתלה. ולמעשה כרגע חומרי ההרדמה מתחילים לרדת. שינוי משמעותי בשיער אין והקרקפת עדיין עם אדמומיות והפרשות.

ובפירוט…

חומרי ההרדמה ירדו לי (כמובן בעזרת המסאז׳ים) לצידי הראש. ומשם לכיוון הלחיים. זה נראה לא טוב ובגלל שצריך לצלם פרצוף מלא בלי להסתיר לא העלתי את התמונה.

אני מרגיש קצת חייזר, מעט מאוד חומרי הרדמה ירדו לי לעין שמאל ומנגד בצד השני נהיה לי כמו ״גוש״ נוזלי כזה באיזור הלחי הימנית מה שגורם לפרצוף לאבד צורה של בן אדם.

אני לא יוצא מהחדר ולכן זה לא מפריע לי. אבל בגדול אפשר לקצר את זה ולהגיד שכואב זה ממש לא (הנפיחות) ורק קצת מציק שהעין מעט עצומה. בסך הכללי זה חפיף ואני לא סובל מכאבים כלשהם.

עכשיו (ערב) לקחתי 2 משככי כאבים – בעיקר כדי לישון טוב. הכאב בהחלט נסבל אבל העדפתי לקחת כדי לישון כמו שצריך ולהיות חזק בהמשך הימים ושלא יבוא לי איזה שהוא כאב בהמשך הלילה.

מבחינת שינה אפשר להגיד שאני ישן מאוד טוב, אמנם ה״חצי ישיבה״ ובתוספת כרית הטיסה שאיתה אני ישן זה לא תנוחה אופטימלית לשינה אבל אני נרדם בסופו של דבר ומצליח לישון לילה שלם. אחרים כאן (ישראלים נוספים שנמצאים כאן) בקושי מצליחים להירדם ולישון, כנראה שאצלם זה כרוך בכאבים חזקים יותר. בכל אופן במהלך היום אני מתפקד כמו שצריך מבלי לקחת משככי כאבים בכלל.

אין לי ממש גירודים כרגע או כל דבר אחר שמציק לי במהלך היום יום. יש קצת ״זרמים״ באזור התורם אבל זה מרגיש יותר כמו צמרמורת ולא כמו כאב כלשהו.

כרגע אני לא יוצא יותר מדי מהחדר, בעיקר בחדר עם הלפטופ, סדרות, סרטים, טלפונים לארץ (בוואטסאפ) ומזמין אוכל מבחוץ. אני טסתי עם חברה שלי שדואגת לצאת גם להביא לנו אוכל, לעזור לי עם דברים שונים שאני צריך ולהעביר לי את הזמן. סך הכל חופש, שקט ורגיעה בחדר בלי לעשות הרבה.

היום יום חמישי, מחר בערב אני מאמין שנצא למסעדה לאכול ולחוות קצת ״חול״ אבלגם אם לא, זה לא נורא – המטרה היא החשובה והיא שיהיה לי שיער.

אמשיך לעדכן מהחזרה לארץ, והמשך הטיפול.

עדכון:

ביום כתיבת הפוסט כתבתי שבשישי בערב כנראה שאצא. אז לבסוף אני וחברה שלי יצאנו למסעדה שנמצאת ממש בקרבת המרפאה, המסעדה בערך 3-4 דק׳ הליכה מהמרפאה ויש בה בשרים, מנות איטלקיות ועוד מגוון טוב של אוכל. זה כיף שהמרפאה נמצאת בקרבת איזור ראשי ככה שאפשר להתנייד בקלות ולמצוא הרבה מקומות לשבת בהם. בדרך צמה ראיתי בערך 3 מסעדות (קרובות יותר למרפאה) וננסה אותן אולי מחר.

היה ממש נחמד סוף סוף לצאת, להתאוור, להרגיש קצת חופש וטיול. בכל זאת, שישי בערב וחסרה לי ארוחת השבת והמשפחה. אבל זה חד פעמי.

כתיבת תגובה